מתחילה קבוצת ישיבה שבועית בהנחייתי במסגרת דהרמה מעורבת חברתית בלב תל-אביב.

באורח פלא שנת 2018 הייתה שנת מפנה בחיי.

היא נפתחה בנסיעה ראשונה בחיים למזרח הרחוק באמת, כלומר לתאילנד וללאוס וזה בזמן שמחזה פרי עטי עלה לערב חד פעמי על במת צוותא בלעדי, נמשכה בנסיעת עבודה ראשונה לניו-יורק ושיקאגו (בעצם הראשונה הייתה לברלין, בנובמבר 2017) ובקיץ מצאתי עצמי עם בנזוגי ובתי בנסיעה חוזרת לתאילנד, יפן והונג קונג לחודשיים.

בין לבין לימדתי הרבה מיינדפולנס ובודהיזם למתחילים ולמתקדמים, ליוויתי מתמודדת במחלת סרטן שנפטרה, ועשיתי ניסיונות גישוש לתחום התסריטאות שבינתיים לא מעלים פרי. בעצם מקץ החגים מקבלת כל שבוע כמעט מכתבי דחייה, מי יאמר שאלו לא פירות.

למה אני מספרת את כל זה? לפעמים כדי להבין מה חשוב באמת, צריך להתרחק ממה
שנדמה כחשוב באמת. צריך להרגיש בבשר את האבחנה בין חופשה לחופש עמוק.
צריך להרגיש את העול המוסר ואת אנחת הרווחה כדי להבין כמה סטרס ועול מונח
עלייך ביום-יום.

דוקהה- הידועה בעברית כסבל, אי נחת, תחושת מאבק בחיים, יכולה במסורת הדהרמה להיות המורה הכי טוב שלך, החבר שלך. היא גם ככה נוכחת אז למה לא לתת לה תשומת לב? למה לא לראות מה לחץ, תחושת חוסר אונים, רצון לשנות ולהשפיע, תסכול וכעס יכולים ללמד ואף לסייע לנו לחיות את החיים הכאוטיים האלה ביתר חופש ושמחה.

בביקור הראשון בתאילנד שהינו במנזר של נזירי היער במזרח המדינה ובשהותי החוזרת באי קופנגן פגשתי נזיר תאילנדי שמלמד רק מדיטציה בהליכה. כל-כך כיף לראות איך דהרמה לא מפסיקה להיות רדיקלית ולהיות אמת שאי אפשר להתעלם ממנה. את המנזרים ביפן לא הכרתי מקרוב.

דווקא ההיכרות עם העולם הנזירי הבהירה לי את כוחה וחשיבותה של דהרמה מעורבת חברתית. כזו שנטועה במקום בו היא צומחת. כזו שגם נותנת לנו לפרוח בתהליכים אישיים אבל גם ניזונה מהדוקהה החברתית ומעיזה להסתכל בהם נכוחה.

אני מזמינה את קהל המתרגלים של תובנה וכל קהילה לצורך העניין, חדשים לדרך המיינדפולנס לצד שועלים וותיקים לקבוצת ישיבה בהנחייתי. קבוצת ישיבה של דהרמה מעורבת חברתית שמביטה עמוק פנימה אל האישי ומה שחולף בו אבל בו בעת לא מסיבה את מבטה מהסביבה.

נתחיל ב12.11 בימי שני ברחוב חובבי ציון פינת טרומפלדור בשעה שמונה בערב.

נשב לתרגל, נקרא טקסט קצר ולימוד, ונביא את מה שחי בנו.

נפגשים כל שבוע!

הדירה איננה נגישה, קומה שלישית בלי מעלית 😦

כדאי להביא כרית ואת עצמכם כפי שהנכם.

זה בלב תל-אביב אז הכי טוב ברגל, אופניים, תחבורה ציבורית- המון קווים כולל קו 4 עוברים בבן יהודה הסמוך מאוד, אבל יש גם חניונים.

פרטים מדויקים של מספר הבניין והבית ימסרו לנרשמים avigailgraetz@gmail.com

מצרפת כאן משהו שכתבתי על דוקהה ומתנותיה ועל דהרמה מעורבת חברתית.
איזה כיף שמכל השינויים שעברתי מאז 2011 (נהייתי אמא!!!) הטקסט הזה
שהתפרסם במדור ניו אייג' ועכשיו הוא שוכן במקור ראשון, לא התיישן והשתנה ועדיין נושא את סוד הדהרמה.
מחכה לחלוק וללמוד ממנו עוד ביחד איתכם.
בהתרגשות ובהודיה, אביגיל

 

DSC07856

ככה זה כשיש צלם בבית שיודע להכין שייקים כמו בתאילנד

פרסם תגובה או השאר עקבות: Trackback URL.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: